זיהום נחלים בישראל
12 נחלים זורמים בישראל לכיוון הים התיכון ו-15 נחלים נוספים זורמים אל הירדן ואל הכינרת. בנוסף לנחלים הגדולים, ישנם בישראל גם נחלים קטנים היוצאים ומסתעפים מהנחלים הגדולים. בעבר הלא רחוק זרמו בנחלים מים שפירים ונקיים ובגדותיהם התפתחו ושגשגו מערכות אקולוגיות עשירות, אך כתוצאה ממדיניות רשלנית, הופרה האידיליה הסביבתית ואת המים הנקיים, הצמחייה הנהדרת ובעלי החיים החליפו במהלך השנים שפכים מהתעשייה ומי קולחין שהגיעו מצינורות הביוב שלנו. זיהום הנחלים בישראל הפך לאחת הבעיות הבוערות, שאף כי אינה ניצבת בראש סדר היום הציבורי, יש לה השפעה מחלחלת, תרתי משמע, על איכות החיים של כולנו.
נחלי ישראל - צעדים לקראת עתיד מטוהר יותר
בעקבות זיהום הנחלים החמור יזם המשרד לאיכות הסביבה לפני יותר מעשור הקמה של "מנהלת לשיקום נחלים" בראשות הקרן הקיימת לישראל ובשיתוף עם הרשויות המקומיות, משרדי ממשלה וגופים ציבוריים שונים. מטרתה של המנהלת הייתה ועודנה לשקם את הנחלים השונים, להחזיר את המערכות האקולוגיות לאיזון, להשיב אליהם את בעלי החיים ואת הצומח ולאפשר לציבור ליהנות מפעילות נופש ופנאי באזור. בתוכנית שיקום הנחלים הושקעו עד כה מעל ל-40 מיליון ש"ח והיא כוללת, בין השאר: טיהור שפכים והזרמתם אל הנחלים, אכיפה כנגד גורמים מזהמים, הקמת מכוני טיהור, טיפול בשפכים חקלאיים, קביעת תקני איכות מים בנחלים ופעילויות רבות נוספות. בעקבות פעילויות אלה חל שיפור משמעותי במצבם של מרבית הנחלים בארץ, אך מלאכת השיקום רחוקה עדיין מלהסתיים.
רק חלק קטן מבעיה גדולה
ישראל היא מדינה מזרח תיכונית חצי מדברית. בעיקר מסיבה זו, היא סובלת ממחסור מתמשך במים לאורך שנים ועתידה לסבול ממחסור חריף עוד יותר בעתיד, בעקבות ההתחממות הגלובאלית והשינויים הקיצוניים במזג האוויר. בנוסף לכך, מצויה ישראל בתהליכי התפתחות מואצים והיא נחשבת לאחת המדינות הצפופות בעולם. התדלדלות השטחים הפתוחים והאצת תהליכי הבנייה והעיור הן רק שתיים מהסיבות שהובילו לזיהום המתמשך של המים בכלל ושל מי הנחלים בפרט.
מי הנחלים הם חלק בלתי נפרד ממקורות המים הקרויים "מים עיליים". המים העיליים - מימי האגמים, הנחלים והנהרות משמשים אותנו למגוון רב של מטרות: לשימוש חקלאי, לשימוש תעשייתי, לצרכים עירוניים שונים, כמקור להפקת אנרגיה או כנתיב שייט ולעיתים גם כמגרש אימונים לענפי ספורט כגון קייקים, ראפטינג וכו'.
המים העיליים בישראל הזדהמו במהלך השנים כתוצאה משלושה גורמים עיקריים: שפכים שמקורם בפעילות חקלאית, שפכים מאזורי תעשייה ושפכים ביתיים. השפכים התעשייתיים והביתיים שהוזרמו (ובאופן סמוי מהעין, עדיין מוזרמים במקומות מסוימים) באופן ישיר אל ערוצי הנחלים הכילו מרכיבים כימיים וביולוגיים מזיקים, כדוגמת: מלחים, מתכות, חיידקים, וירוסים, חנקות, דטרגנטים וחומרים אורגניים שגרמו לנחלים לנזק מתמשך ולעיתים אף בלתי הפיך. כתוצאה מהזרמת הביוב אל הנחלים על ידי הרשויות המקומיות ועל ידי גורמים בתעשייה, חדרו החומרים המזהמים לעיתים גם אל מי הבארות, והנזק שנגרם להם היה חמור ביותר. נחל הקישון, נחל הירקון, נחל אלכסנדר ונחל חדרה הם רק ארבע דוגמאות לנחלים שמימיהם הפכו מזוהמים כל כך, עד שהטבילה בחלקם כרוכה עד היום בסכנת חיים של ממש. אסון המכבייה שהתרחש בנחל הירקון בשנת 1997 ופרשת התביעה שהגישו 76 חיילי השייטת, שלקו במחלת הסרטן לאחר צלילה במימי נחל הקישון, הן שתי דוגמאות ידועות מאוד לתוצאות הקשות של זיהום הנחלים בארץ.
זיהום הנחלים - לעיתים תרומה קטנה היא תרומה גדולה
המודעות הגוברת לנושאי איכות הסביבה ברמה הגלובלית, המקומית וגם ברמת הפרט, מסמנת שינוי חיובי חשוב גם בנושא זיהום המים - אם בעבר ניתן היו לימודי סביבה ואקולוגיה פתוחים רק עבור מי שרוצה לצאת ללימודים בחול, הרי שכיום ניתן להעמיק בנושא בכל אוניברסיטה או אפילו מכללה מקומית שמכבדת את עצמה. הרחבת הפעילות של ארגונים ירוקים, הקצאת משאבים, הכשרה בתחומי איכות הסביבה והצעות חוק חדשות הם הבטחה לעתיד טוב יותר, גם מבחינת המלחמה בזיהום הנחלים. בנוסף לכך, יכול כל אחד מאיתנו לתרום את תרומתו הקטנה למאבק למען סביבה נקייה ובריאה יותר: הצטרפות לארגונים המקדמים נושאים חשובים בתחומיי איכות הסביבה, שמירה על כללי הניקיון בזמן הטיולים בחיק הטבע, שימוש במוצרים אקולוגיים שונים והגברת המודעות לנושאי הסביבה גם בקרב ילדים הם מקצת מהפעילויות שיבטיחו לכולנו עתיד ירוק יותר.
שלכם,
yerookim.org.il

ReGO