נזקי התחבורה הפרטית

בישראל של שנת 2010 למעלה מ- 60% מהעובדים מגיעים לעבודתם ברכבם הפרטי. ברוב המקרים הם נוסעים בו לבד, ללא טרמפיסטים. השימוש הנרחב ברכב פרטי בישראל אינו מקרי. מתברר, כי הממשלה מעניקה תמריצים לשימוש בו ובעיקר: אינה נערכת למתן חלופות הגיוניות ופרודוקטיביות לשימוש ברכב הפרטי. התשתיות, שבהן מושקעים מיליונים נועדו לשרת את נהגי הרכב הפרטי. דבר, המעכב את האפשרות לפתח מערכות תחבורה ציבוריות אלטרנטיבות. שימוש נרחב ברכב פרטי פוגע גם באיכות החיים בעיר (הן מבחינת הזיהום והן מבחינת השעות על הכביש שאנו נאלצים "לבלות") היא פוגעת גם בשטחים הפתוחים שמחוצה לה, המוקצים לצורך הרחבה מתמדת של תשתיות הכבישים.

מהי תחבורה ברת קיימא

תחבורה בת קיימא  נועדה לאפשר לכלל האוכלוסייה נגישות, אולם תוך כדי חשיבה על רווחת כלל הציבור ועל אבטחת הבריאות והביטחון של האדם ושל הסביבה כאחד לטווח הארוך. תחבורה ברת קיימא משלבת בעקרונות תכנון קווי תחבורה, כבישים ומסילות חשיבה כוללת וארוכת טווח לתועלת של כלל הציבור ומנסה לצמצם ככל שניתן שימוש מיותר בקרקעות וכן את היקף הזיהום.

לשנות את התמונה

בסוף המאה הקודמת (והאלף הקודם) קם בישראל ארגון, אשר שם לעצמו מטרה לקדם את התחבורה האלטרנטיבית בישראל. הארגון, שנקרא "תחבורה היום מחר", פועל לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, הליכה ברגל או רכיבה על אופניים ופועל להגברת התודעה הציבורית לגבי חשיבות הדבר באמצעות מאמרים, דיוור ישיר ופעילות ציבורית. מדובר בהתארגנות אזרחית שמהווה גורם מקצועי, העובד לצד ועם מקבלי ההחלטות בדרגים המוניציפאליים והמדיניים והגופים המתכננים. עיקר פעילותו מתרכזת בפרסום מאמרים מקצועיים להעלאת התודעה של הנושא בקרב הציבור, עריכת מחקרים להוכחת יעילותן של החלופות לרכב הפרטי, פעילות מול מקבלי ההחלטות ופעילות ציבורית לעידוד השימוש באלטרנטיבות.

עיר של אופניים

ברחבי אירופה וגם באסיה - ישנן לא מעט ערים אשר מרכזן חסום כליל לרכב פרטי. אל לב הערים, מקומות המשופעים בדרך כלל בעסקים ומקומות בילוי, ניתן להגיע ברגל או באופניים בלבד. ממש כמו שחוסמים את הספאם המגיע בדיוור ישיר למחשב הפרטי, נחסמים מרכזי הערים בפני הזיהום והצפיפות שמביאים עימם הרכבים הפרטיים.

נראה כי בישראל עוד רחוק היום שבו יחסמו מרכזי הערים בפני תחבורה. אמנם ב-2008 עבר החוק לעידוד הנסיעה באופניים בתוך הערים בקריאה ראשונה, אולם נדמה כי מאז לא השתנה הרבה. הרבה מאוד רוכבי אופניים נוספו אמנם, אך רובם רק בשביל הספורט. כדי לגרום לרוכבי אופניים לנטוש סופית את רכבם הפרטי יש צורך בתשתיות כגון: שבילים רחבים לנסיעה, ופארקי חנייה בטוחים מגניבה. כל עוד הנסיעה באופניים תהיה במדרכות הצרות והעמוסות של הערים - קשה לנבא שינוי במצב.

קוריטיבה כמשל

אחד הפתרונות המדוברים ביותר לצמצום השימוש ברכב פרטי בערים היא הקמת רכבת תחתית. הרעיון מדשדש מזה עשרות שנים ברשויות הארציות והמקומיות לתכנון. מדובר בפרויקט המחייב תקציבי עתק ושיבוש אורח החיים העירוני במהלך הקמתו הממושכת (חשבו על כך: חפירה של תחתית בתל אביב!!!). אולם לא כל פתרון למצב חייב להיות יקר וגרנדיוזי כל כך.

באחת מערי ברזיל, קוריטיבה שמה, החליט ראש העיר לאמץ פתרון זול ויעיל בהרבה. כמו כל פטנט גאוני מודבר בפתרון פשוט למדי בדמותו של אוטובוס. ואולם, אין מדובר באוטובוס רגיל כי אם במעין קרון הנושא 270-300 איש בבת אחת, והוא מתנייע על פני נתיבים המיועדים לו בלבד. תדירות הגעתו של האוטובוס לתחנות גבוהה מאוד ומחירו עממי. עובדות, אשר הופכות את השימוש בו לאולטימטיבי על ידי תושבי העיר שרבים מהם אימצו את השימוש בו בחום. קוריטיבה היא עיר ללא פקקים. תתארו לכם.

שלכם,

yerookim.org.il